מים חופשיים במוח ימדדו את התקדמות מחלת הפרקינסון

מחקרים קליניים על טיפולים למחלת פרקינסון הסתמכו זמן רב על התבוננות בסימפטומים של החולים. גישה זו, מגלה מעט על איך הטיפול משפיע על תאי המוח. ביומרקרים ביולוגיות הניתנים למדידה, יעזרו להעריך האם תרופה כלשהיא משפיעה על התקדמות מחלת הפרקינסון במוח.

ביומרקר אפשרי אחד הוא כמות המים “החופשיים” מחוץ לתאים במוח. טכניקה הנקראת MRI של דיפוזיה יכולה להבחין בין מים הכלולים בתאי מוח ומים חופשיים באזור. מחקרים קודמים הראו כי יש יותר מים חופשיים בניגריה של אנשים עם פרקינסון מאשר אצל אנשים בריאים.

צוות מחקר בראשותו של ד”ר דוד ואילאנקורט מאוניברסיטת פלורידה בגיינסוויל הראה לאחרונה כי כמות המים חופשיים בניגרה במוח גדלה במשך שנה אחת באנשים עם מחלת פרקינסון. במחקר האחרון, הקבוצה עקבה אחר מים חופשיים בניגרה במוח במשך ארבע שנים.

הצוות ניתח את השינויים במים החופשיים במשך שנה ב 103 חולים עם מחלת פרקינסון בשלב מוקדם ו  49 חולים לביקורת. הם מצאו עלייה במים חופשיים בניגריה של המטופלים של פרקינסון בהשוואה לחולים בקבוצת הביקורת. בנוסף, 46 חולים שעברו מעקב במשך שלוש שנים נוספות הראו עלייה נוספת במים. יש לציין כי הסימפטומים של מחלת הפרקינסון אצל חולים עם כמות מים חופשיים גדולה יותר התקדמו מהר יותר מאלו של האנשים שהמים החופשיים שלהם נשארו ללא שינוי.

כמות גבוהה יותר של מים חופשיים בניגריה במוח קשורה גם עם ירידה בפעילות דופמין במוח. ממצא זה תומך עוד יותר ברעיון ששינויים במים החופשיים משקפים את התקדמות מחלת פרקינסון.

“על-ידי מציאת הדרך חדשה הזאת לזהות ולעקוב אחר השפעתם של המים החופשים על המוח של חולי פרקינסון, מחקר זה מספק כלי חשוב להערכת האם התרופה עלולה להאט או לעצור את השינויים הללו ולהרחיק את הסימפטומים”, אמר ד”ר דאופן צ’ן, מנהל התוכנית. הצוות בודק כעת גישה זו כדי לאמוד את ההשפעה של טיפול פוטנציאלי למחלת הפרקינסון.

Click here for the original article from nih.gov website

על ידי ההמון ועבור ההמון

נהל את המחלה שלך – הצטרף לסקר!